שיוך דירות בקיבוצים – איך תומכים בקידום החלטה 1155 של מינהל מקרקעי ישראל

שיוך דירות בקיבוצים – איך תומכים בקידום החלטה 1155 של מינהל מקרקעי ישראל מאת עו"ד צפריר בן אור תוכן העניינים א. מבוא ב. סוגיות שונות שהחלטה 1155 לא עסקה בהן ישירות ג. עמדת מינהל מקרקעי ישראל ביחס להחלטה 1155 ד. עמדת התנועה הקיבוצית ביחס להחלטה 1155 ה. התייחסות לעמדות המינהל והתנועה הקיבוצית ו. ההשלכות של […]

על החשיבות של קביעת מנגנון מוסכם מראש לפתרון מחלוקות בהליכי שיוך הדירות בקיבוצים וההבחנה בין סוגי הבוררויות הקיימות על החשיבות של קביעת מנגנון מוסכם מראש לפתרון מחלוקות בהליכי שיוך הדירות בקיבוצים וההבחנה בין סוגי הבוררויות הקיימות בעקבות פסק הדין ת"א (ב"ש) 11 05 31117 טלי בן ענת נ` קיבוץ בית גוברין אגודה

על החשיבות של קביעת מנגנון מוסכם מראש לפתרון מחלוקות בהליכי שיוך הדירות בקיבוצים וההבחנה בין סוגי הבוררויות הקיימות   בעקבות פסק הדין ת"א (ב"ש) 11 05 31117 טלי בן ענת נ` קיבוץ בית גוברין אגודה שיתופית חקלאית  מאת צפריר בן אור, עו"ד  •  אלה לאופר, עו"ד   מבוא   תהליך העברת הזכויות במגרשי המגורים בקיבוצים […]

מדד חוסן זכויות חבר הקיבוץ-מאמר ראשון בסדרה-אוגוסט 2011

  אוגוסט 2011 מדד חוסן זכויות חבר הקבוץ מאמר ראשון בסדרה מבוא בחודשים האחרונים שבו והתלקחו בינינו ויכוחים, דעות ותיאוריות העוסקות כולן, באופן ישיר ועקיף בשאלה אחת: מה הן הזכויות הלגיטימיות של חבר הקיבוץ. כך בויכוח בנושא הפנסיות, כך בקשר לעמדת התנועה הקיבוצית מול וועדת רוטקוף בנוגע לשיוך דירות לחברי הקיבוץ ,כך בפסק דינה האוהד […]

פסק דין בבג"צ 979- בג"צ 1027/04 ושבע עתירות נוספות- ניתוח הפסק ותובנות להמשך

יוני 2011   תוכן העניינים   פסק דין ב"בג"צ 979", בג"צ 1027/04 ושבע עתירות נוספות ניתוח הפסק ותובנות להמשך   * רקע * מהותה של החלטה 979 השנייה * העתירות הקיבוציות    – עתירת הוותיקים     – העתירה התכנונית     – העתירה החברתית     – העתירה הכלכלית * מה פסק בבג"צ – כללי     – עתירת הוותיקים     – העתירה […]

צמיחה דמוגרפית – קליטת חברים חדשים בקיבוץ – מאמר שישי בסדרת המאמרים "קווים לדמותו של הקיבוץ המתחדש

  רקע   קליטת חברים בקיבוץ של פעם   מקדמת דנא נשען הקיבוץ על הקליטה כאחד מיסודות קיומו. מטבע הדברים, בקיבוצים קטנים יש להקדיש יתר תשומת לב לעניין זה, שאם לא כן, יזדקנו המייסדים, ילכו לעולמם ולא יבוא איש אחריהם.   המקורות הבסיסיים של קליטת החברים ההיסטורית היו בני משק, חברות נוער וגרעיני נחל. כמו […]

שיוך דירות- מאמר רביעי בסדרת המאמרים "קווים לדמותו של הקיבוץ המתחדש"

רקע    תחילת שנות התשעים    בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת התארגנו המושבים השיתופיים למהלך מסודר של העברת דירות חבריהם על שמם, קרי: "שיוך דירות". מדובר היה ביותר משלושים מושבים שיתופיים, מכל התנועות המיישבות והזרמים הפוליטיים במדינה.    באותם "ימים רחוקים" עדיין התקיים דיאלוג ברמה סבירה בין ההתיישבות לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") […]

שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ המתחדש מאמר חמישי בסדרת המאמרים "קווים לדמותו של הקיבוץ המתחדש"

  מבוא   במאמר קודם דנו בהרחבה בשאלת סמכותן של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ליתן היתרי בנייה גם כאשר לבקשה להיתר לא צורפה חתימת מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), בכפוף לביצוע הנוהל המפורט בסעיפים 2ב ו-2ג לתקנות, שעניינו משלוח הבקשה להיתר בנייה לבעלי הזכויות בנכס הרלוונטי, שאינם חתומים על הבקשה.    ביום 30.5.2009 נכנס לתוקפו […]

תמורות בתקנון הקיבוץ

פתיחה   במהלך השנה האחרונה פרסמנו סדרת מאמרים שתיארה את קווי המתאר המרכזיים של הקיבוץ המתחדש.   המאמרים עסקו בנושאים הבאים: – הקיבוץ כיישוב נפרד – הקיבוץ המתחדש כארגון רווחה – שיוך דירות  – שיוך אמצעי יצור בקיבוץ המתחדש – צמיחה דמוגרפית – קליטת חברים חדשים בקיבוץ המתחדש.   כמאמר מסכם לסדרה, בחרנו לעסוק בתקנון […]

מאה שנות קיבוץ- עשור לקיבוץ המתחדש – לקחי ביניים של מהפכה שמרנית- לקראת העשור הבא

ההרצאה תנסה להתמודד עם ההגדרה של "מהפכה שמרנית" ולהוכיח את קיומה באמצעות דוגמאות. הדוגמא הבולטת הינה כניסתו של חבר הקיבוץ כ"שחקן" מרכזי לעולם הקיבוץ המתחדש, שזו מהפכה, אך מבלי שהקיבוץ יתבטל או יסור מהעולם , אלא תוך בניית יחסי גומלין ודיאלוג פורה בין הקיבוץ לבין חבר קיבוץ, וזו כבר "מהפכה שמרנית". לאחר מכן נראה שהקו […]

הקיבוץ המתחדש כארגון רווחה היום שאחרי שינוי אורחות החיים מאמר שלישי בסדרת המאמרים "קווים לדמותו של הקיבוץ המתחדש"

מבוא    במאמר הראשון בסדרה, הצבנו את המהלך של הפיכת הקיבוץ לקיבוץ מתחדש על חמש רגליים: (1) שינוי אורחות חיים; (2) שיוך דירות לחברים; (3) שיוך נכסים יצרניים; (4) קליטה לחברות בקיבוץ; (5) אחדות הוועדים ביישוב/קיבוץ.    במאמרנו השני, בחנו את ההיבט היישובי וחשפנו את האיומים והלחצים בפניהם עומד הקיבוץ אם הוא מבקש להמשיך ולהתקיים […]