מדד חוסן זכויות חבר קיבוץ – מאמר שני בסדרה

 

אוגוסט/ ספטמבר 11

-מדד חוסן זכויות החבר-

בחינת המדד על מודלים שונים בקשר עם שיוך דירות

-מאמר שני בסדרה-

במאמרינו הקודם הצגנו את הטענה כי שיח הזכויות של חבר הקיבוץ לוקה בחוסר בהירות וכי נדרש מבחן פשוט וברור שבאמצעותו אפשר לבחון את טיב הזכויות הניתנות לחבר

מדד  חוסן הזכויות.

הצגנו בקצרה את הפרמטרים המרכזיים הצריכים להתקיים במבחן מדד חוסן הזכויות :

הפרמטרים:

(1) מידת גיבוש הזכות

(2) עצמאות הזכות (אי- הפיכות)

(3) אי תלות במימושה (זכויות לסיחור והורשה)

(4) השלמת התהליך במישור שבין הקיבוץ לבין החברים

(4) סממנים תומכים בקיומה של הזכות (אישור רשות המיסים וכד`)

(5) מידת יישומה של הזכות עד כה.

מרכיבי המדד במודלים של שיוך דירות

במאמרינו זה נבחן באמצעות מרכיבי המדד את חוסנן של הזכויות המוענקות לחברי הקיבוץ בשלושה "מודלים" מרכזיים מתחום שיוך הדירות, היינו "שיוך קנייני", "שיוך חוזי" ו"שיוך פנימי".

האם חוסן הקיבוץ הוא פרמטר במדד חוסן זכויות החבר

אך טרם שניכנס לעניין זה נבקש לענות על שאלה שעלתה והיא, הכיצד נפקד חוסנו של הקיבוץ מהפרמטרים המרכיבים את חוסן זכויות החבר.

או במילים אחרות, האם "קיבוץ חזק" איננו תנאי לחוסנן של זכויות החבר ?

התשובה לשאלה זו הינה כי לא רק ש"קיבוץ חזק" איננו תנאי לחוסן זכויות החבר אלא עלול להיוצר מצב בו ההיפך הוא הנכון. ניתן לומר כי קיבוץ "חזק" לא פעם יתרשל בדאגתו לחבר וזכויותיו אך עוד יותר מכך, קיבוץ שלעת הזו חותר לחזק זכויותיו  (כאגודה שיתופית חקלאית בע"מ שהיא אישיות משפטית נפרדת מחבריה) משמעו כמעט בהכרח החלשת זכויות החבר.

נתעכב בקצרה על עניין זה.

מלכתחילה (וכך זה עד עצם היום בקיבוץ השיתופי) חבר הקיבוץ נעדר למעשה כל זכות בעלת אופי קנייני הניתן להורשה או למכירה. כחלק ממעין עסקת חבילה, הקיבוץ  שהרכוש בבעלותו אחראי בחייו של החבר להספקת כל צרכיו, ואינו חייב לו דבר לאחר מותו. 

גרסה זו של הסדר חברתי הביאה אותנו לכך שבעת משבר הקיבוצים בשעתו , לחברים "לא היה מה לאכול", על אף שהלכו כל יום לעבודה והשתכרו למחייתם.

העברת מרכיבי אחריות (חובה וזכות)  משמעותיים מאוד (פרנסה, צבירת פנסייה וכו`)  לחבר, בקיבוץ המתחדש, איפשרה לחבר לקבל אחריות על חייו ועל פרנסתו , הורידה נטל כבד ביותר מעל הקיבוץ ("קיבוץ" במובן של אחריות ומשאבים ציבוריים שמקורם כלל החברים) ואפשרה לקיבוץ  להתמקד בהבראה ובצמיחה ובדאגה עבור אלה שהם יותר חלשים ונזקקים לגיבוי, עזרה וסיוע ממוקדים.

בבואנו לבחון את נושא שיוך הדירות בראיית מדד הזכויות אנו פותחים בחיפוש אחר הגדרה הולמת למושג זה.

שיוך דירות-הגדרה

כדי להגיע למכנה המשותף הרחב ביותר נפנה להגדרת מושג "שיוך דירות" בתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש, התשס"ו-2005).

" "שיוך דירות"- הסבת זכויות הקיבוץ בבתי המגורים שבקיבוץ לחברים. " 

כלומר, מדובר במערכת היחסים שבין הקיבוץ לבין החברים, ועיקרה העברת הזכויות מהקיבוץ לחבר.

על רקע האמור לעיל ניתן לומר כך:

"שיוך חוזי" הינו "שיוך דירות" באמצעות הסכם בכתב, מחייב ובלתי הפיך בין קיבוץ לבין החבר. 

"שיוך קנייני" הינו "שיוך דירות" ועוד "שיוך חוזי" ועוד הסכם חכירה מהוון דו- צדדי בין החבר לבין מינהל מקרקעי ישראל.

בשני "השיוכים" המדובר בהסכם בלתי הפיך תקף כלפי כל צד ג`, כלומר- ניתן לסיחור והורשה ובלתי תלוי.

כלומר אנו רואים ששיוך דירות, חוזי וקנייני נמצאים על אותו הציר והרצף של תהליך העצמה הדרגתי של זכויות החבר בדירתו. 

מדובר במודלים פשוטים, ברורים ומתפקדים. הם ברי יישום ללא שום קושי מיוחד, מובנים גם לצדדים שלישיים כגון בתי המשפט, רשויות המס ומוסדות התכנון.

שיוך פנימי

מה הוא אם כן "שיוך פנימי " ?

קשה לומר, אך ככל הנראה מדובר במושג שמובנו כללי מאוד ולא אחיד.

מדובר לרוב באחד מתתי המודלים הבאים:

תת מודל מס` 1- מעין התחייבות של הקיבוץ להחזיר כסף או לפדות בכסף השקעות במגורים, של החברים-לעת עזיבה או פטירה.

תת מודל מס` 2- הסכמה חלקית ומוגבלת להנאה מהדירה למשל  הרשאה להעביר חלק מדמי שכירות ליורשים.

תת מודל 3- 

אמירות כלליות ולא מחייבות שנועדו לדלל ולטשטש את מחויבות הקיבוץ לשיוך דירות לחבריו. רווח בקיבוצים שהחליטו על שיוך דירות ומטעמים שונים כגון רצון שלא לוותר על דמי השכירות שמניבות דירות אלו לקיבוץ,  אינם מעוניינים להתקדם.

תת מודל 4- 

חיזוק זכויות הקיבוץ בשטח המחנה (עמדת התנועה הקיבוצית לוועדת רוטקוף). חיזוק זכויות זה בא לחלוטין על חשבון זכויות החבר, שכן בעוד שהשיוך אומר העברת  זכויות מהקיבוץ לחבר, חיזוק זכויות הקיבוץ בשטח המחנה אומר לקיחת זכויות מהחבר לקיבוץ ולאן זה מוביל כבר ראינו.

עמדת המדינה בקשר עם חיזוק זכויות הקיבוץ בשטח המחנה לעומת חיזוק זכויות החבר בדירתו

בכל מה שקשור לזכויות בקרקע המיועדות לארגון (קרי הקיבוץ)  יש מזה למעלה מעשר שנים אפס סבלנות ואפס הנחות מחד ודרישה למיצוי מלוא התמורה למדינה, תוך איום מתמיד בהלאמה, מאידך.

לעומת זאת, בכל הנוגע להענקת זכויות לפרטים (חברי הקיבוץ) , ישנה הבנה והסכמה על הזכות בהטבות משמעותיות בכל הנוגע לעצם הזכות (כולל עודף לצרכי קליטה) ולמחירה.

אלו למעשה שתי המסקנות הנובעות מפסקי הדין ב"בג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית" וב"בג"צ לעניין החלטה 979" אשר כעשר שנים מפרידות בינהם.

יש לזכור כי בתקופה שבין הפסק האחד לפסק האחר נתהווה הקיבוץ המתחדש , הועמד החבר במרכז ונוצר, בין השאר , המהלך של שיוך הדירות לחברים.

יישומו של מדד חוסן הזכויות

על בסיס הניתוח הנ"ל נבחן את המודלים השונים במדד חוסן הזכויות.

אם נדרג את כל אחד מהמודלים הנ"ל ביחס לפרמטרים המקימים את מדד הזכויות ונקבע כי חוסן הזכויות נע על פני ציר של מ-1 עד 5 , ככל שגבוה יותר- חזק יותר, נקבל את הטבלה הבאה:

 

         דירוג    

            מידת גיבוש הזכות

 עצמאות הזכות (אי הפיכות) אי תלות במימושה (זכויות לסיחור והורשה) השלמת התהליך במישור שבין הקיבוץ לבין החברים סממנים חיצונים התומכים בקיומה של הזכות (אישור רשות המסים,הסדרת תשריט חלוקה וכו`) מידת יישומה של הזכות 

שיוך דירות      

שיוך "קנייני" 5 5 5 5 5 4

שיוך "חוזי" 5 5 5 5 4 4

שיוך "פנימי" 2 2 1 1 1 1

 

אם כן, שיוך דירות, במתווה השיוך החוזי והשיוך הקנייני פוסעים על ציר ברור שתכליתו העברת זכויות מהקיבוץ לחבר בדירתו באופן סופי ובלתי הפיך והגברת זכויות החבר בדירתו באמצעות הסכם עם הקיבוץ ואח"כ עם המינהל.

השיוך הפנימי איננו כזה. הוא איננו מייצר מחויבות של ממש, איננו "דובר" בשפה מובנית ומובנת, איננו עצמאי ואינו מגובש. הוא תלוי יתר על המידה בגורמים, כגון הקיבוץ, שעצם המשך התלות בהם פוגעת בשיוך עצמו.

על כן, אמור מעתה כי על פי מדד חוסן הזכויות שיוך דירות במתווה החוזי ובמתווה הקנייני הם מהלכים ראויים ושיוך פנימי פשוט אינו שיוך דירות, לכל פחות ככל שזה נוגע להגדרת המושג "שיוך דירות" בתקנות ומנקודת מבטו של חבר הקיבוץ המבקש לו זכויות שחוסנן בצדן בכל הנוגע לשיוך דירתו.

על חוסנן של הזכויות הפנסיוניות- במאמר הבא.

 

צפריר בן אור